מאמר: אובדן האדם וחורבן המקדש

חורבן הבית הוא באמת ובעיקר חורבן האדם כמו שכתוב: "ושכנתי בתוכם" ולא "בתוכו".

לכן עיקר המקדש הוא האדם עצמו.

כדי להבין את הקשר בין האדם ובין המקדש ראשית נתבונן בסודות הטמונים במילה "אדם".

מצד אחד מהות האדם קשורה לאדמה ולארץ. אדם בא מלשון אדמה.

אדם ללא מקום לגור בו בעולם או עם ללא ארץ מאבדים את עיקר מהותם כבני אדם.

על פי חז"ל אדם ללא קרקע אינו נקרא אדם.

חז"ל אינם מתכוונים לבעלות גשמית של נכס אלא לעובדה שחיים מנותקים מהמציאות הגשמית והפיזית של העולם הזה הורסים את האדם האמיתי.

חז"ל מבקרים את האנשים המרחפים מעל העולם החומרי וחיים בתוך בועה של רוחניות.

למילה "אדם" משמעות נוספת מהפועל "דמה" מלשון "להידמות לעליון".  זאת אומרת, עלינו להשתדל בכל כוחנו לחיות בהתאם לפרוייקט האלוקי וללכת בדרכי ה' יתברך.

להיות " למטה" וגם "למעלה", להצליח לחבר את השמים ואת הארץ, את הגוף ואת הנשמה, לפעול בתוך העולם ויחד עם זאת לראות את עצמו כשותפו של הקב"ה ולא לחשוב שהאדם הינו בעל הבית היחיד.

זהו כמובן סוד המקדש המחבר בין העולם העליון ובין העולם התחתון.

היום אנחנו חיים במציאות של חורבן האדם.

האנושות מחולקת לשתי קבוצות מנוגדות.

מצד אחד ה"חילוניות" שמתנהגת כבעלת הבית על העולם ומצד השני ה"דתיות" שבחלקה הגדול מנותקת מכל קשר עם העולם החומרי.

במקומות רבים בעולם, הדת ההרסנית והפנאטית מחריבה את העולם במלחמות "קודש" מזוייפות.

"אייכה", כך אמר הקב"ה לאדם הראשון לאחר שחטא בפעם הראשונה.

איפה האדם?

אולי נתחיל לבכות על אובדן האדם  במקום לבכות על אובדן עצים ואבנים.

בית המקדש אינו התכלית האמיתית, התכלית היא בנין האדם.

 דברי הרב חיים דינוביץ

 

 

 

 

(Visited 17 times, 1 visits today)

About The Author

You might be interested in

LEAVE YOUR COMMENT

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *